כאשר רק אחד מבני הזוג מעוניין להתגרש יגיש הוא תביעת גירושין לבית הדין הרבני. להגשה בבית הדין יש משמעות להמשך ההליך, שכן ברגע שהיא מוגשת לביה"ד הרבני – הליך הגירושין יתנהל בו ובו בלבד. 

על פי חוק, טרום נקיטת הליכים משפטיים יש להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך (הדבר נכון הן לביה"ד הרבני  והן לבית המשפט לענייני משפחה). רק בתום ניסיון הגישור בין הצדדים, ומשלא הושג פיתרון, יהיה רשאי הפונה לפנות לבית הדין בבקשה לניהול דיון ראשון.

תביעות נוספות

לצד תביעת הגירושין ניתן להגיש תביעות נוספות, ביניהן חלוקת הרכוש המשותף, משמורת על הילדים וזמני שהות, מזונות ועוד. לבקשה זו יש לצרף טפסי פרטים, אישורים מהבנק, תלושי שכר של שני בני הזוג ועוד.

בית הדין מונה תנאים להגשת תביעות אלו – ואם אלו לא יתקבלו,  ניתן יהיה להעביר את הסמכות לדון בנושאים אלו לבית המשפט לענייני משפחה למרות שהיא הוגשה קודם לבית הדין הרבני.

סידור הגט

ענייני סידור הגט יכולים להיעשות רק בבית הדין הרבני אשר לו הסמכות העליונה בגירושין. ככל ופתיחת התיק הוגשה על ידי שני הצדדים בהסכמה, בית הדין יאשר את בקשת מתן הגט. והיה ולא תושג הסכמה ההליך עשוי להימשך ולהגיע עד כדי סרבנות.  

על פי ההלכה, הגט אינו יכול להינתן בכפייה ועליו להינתן בהסכמה הדדית של שני בני הזוג. במקרה של אי הסכמה בית הדין יפעיל סנקציות שונות על הצדדים על מנת לגרום להם להסכים למתן הגט.

חשוב להבין שבמקרה זה ההשלכות של סירוב על ידי כל אחד מן הצדדים הן שונות, כאשר סרבנות מצד הגבר גורמת לרוב לנזק חמור יותר לאישה. על מנת ללמוד עוד על עניין סרבנות הגט ולהתכונן לשלב זה חשוב להיוועץ בעורך דין מקצועי אשר בקיא בדיני הגירושין ברבנות.

הרב עורך דין ליאור הלפרין הינו מוסמך הרבנות, רב בעל השכלה תורנית -רבנית רחבה והינו בעל ידע משפטי עשיר למעלה מעשור. כמו כן, הרב בקיא היטב בדין העברי ובדיני הממונות – מה שמקנה לו יתרון משמעותי בתיקים המתנהלים הן בפני בי"ד הרבני והן בבתי המשפט לענייני המשפחה.